לדלג לתוכן

לאזאר לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאזאר לוי
Lazare-Lévy
לידה 18 בינואר 1882
בריסל, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1964 (בגיל 82)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לאזאר לוי עם התזמורת הסימפונית NHK, אוקטובר 1950

לאזאר לויצרפתית: Lazare Lévy; מוכר יותר בצורה ממוקפת: כלאזאר-לוי; 18 בינואר 188220 בספטמבר 1964) היה פסנתרן, מלחין ומורה יהודי-צרפתי, שהופיע במסעות קונצרטים ברחבי אירופה, בצפון אפריקה, בישראל, בברית המועצות וביפן.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאזאר לוי נולד בשנת 1882 בבריסל שבבלגיה להורים צרפתים. הפדגוג ווירטואוז הפסנתר לואי דיאמר (1843–1919) לקח את הילד המוכשר תחת חסותו בקונסרבטואר של פריז, ולוי זכה בפרס הראשון של הקונסרבטואר בשנת 1898. נוסף ללימודי הפסנתר למד גם הרמוניה וקונטרפונקט. בין חבריו ללימודים ולנגינה בצוותא היו אלפרדו קאזלה, אלפרד קורטו, ג'ורג'ה אנסקו, פייר מונטה, מוריס ראוול וז'אק טיבו. בגיל עשרים הופיע לוי בקונצרט הבכורה שלו בתזמורת קולון, בנגינת הקונצ'רטו בלה מינור של רוברט שומאן בניצוח אדואר קולון. לאזאר-לוי, פדגוג ברוך-השפעה, מלחין, נגן עוגב ופסנתרן וירטואוז, ניגן בביצועי בכורה יצירות מאת מלחינים צרפתיים בני זמנו, בהם פול דיקא ודריוס מיו. כמו כן היה מתומכיו המוקדמים של איסק אלבניס, שאת "איבריה" שלו (הספר הראשון) ניגן בשנת 1911.

ברסיטלים הראשונים של לוי היה נוכח קאמי סן-סנס, שחיווה את דעתו מן השורה הראשונה, כי לוי מחונן "בשילוב הנדיר של שלימות טכנית ומוזיקליות".

בשנתו העשרים וחמש היה לוי שותף לכתיבת Méthode Supérieure לפסנתר בהוצאת דיאמר (שלוי היה לעוזרו), אף כי בשנים הבאות המליץ על טכניקת פסנתר אישית וחדשנית בהרבה, שהייתה כרוכה במידה רבה יותר בטכניקת יד וזרוע מאשר בטכניקת אצבעות צרופה, כשכריות האצבעות לוחצות לעומק על הקלידים.

לוי היה פרופסור מכובד להוראת הפסנתר בקונסרבטואר של פריז, תחילה כמורה זמני (1914-16 ו-1921-23) ובהמשך כמחליפו של קורטו (1923-40; התמנה מחדש 1944-53).[1]

כיהודי בצרפת הכבושה במלחמת העולם השנייה, היו חייו תלויים על בלימה, אך הוא שרד הודות לתנועה מתמדת, ערנות בלתי פוסקת, ישיבה במחבוא, חיים בשמות לא-לו ובמסמכים מזויפים. משרתו בקונסרבטואר נמסרה למרצ'ל קיאמפי ולא הושבה לו. בנו הצעיר, פיליפ, לוחם מחתרת בולט, הוסגר לגסטאפו בידי שני משתפי פעולה נאצים צרפתים, נאסר ונשלח למחנה הריכוז דראנסי, שם זוהה כיהודי ועונה בידי קצין האס-אס אלויס ברונר.

בין תלמידיו היו קלרה הסקיל, סולומון קוטנר, מוניק האס, לוקס פוס, ג'ון קייג', קזימייז' סרוצקי, מרסל דופרה ועוד וירטואוזים רבים, המוכרים בעיקר בצרפת של ימינו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאזאר לוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צ'ארלס טימברל, "לאזאר לוי", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין